טיול בפרדס הקבלה 

המסורת הקבלית קובעת, שבתקופת הנביאים נוכחותו של האלוקים הייתה בולטת הרבה יותר מכפי שהיא כיום. המדרגה הרוחנית דאז הייתה גבוהה כל כך עד כי האלוקים דיבר בתוככי האדם, הגשמיות הייתה חדורה ברוחניות ,השמים נגעו בארץ .אמנם, כיום האדם עדיין קשור עם אלוקיו החומר עדיין מלא ברוח ויתרה מזאת היום אנו יודעים שהחומר הינו צורה אחרת של אנרגיה . ובכל זאת,הקשר האישי של האדם עם בוראו סמוי מן העין ומעורפל. נראה כי ככל שהזמנים משתנים,האגו תופח, התאוות מתרבות והרדיפה המתישה אחר סיפוקים זמניים בניסיון לזכות בניצוצות של אושר מעידים בראש ובראשונה על אובדן דרך והתרחקות חד צדדית של האדם מבוראו. הכמיהה והחיפוש אחר החיבור עם הבורא בתוך מבוך החיים, הרצון להיכלל בו ושהוא יכול בנו באופן המורגש והברור נטול כל ספק הינו הכוח המניע את האנושות כולה . אם כן מה היא הדרך המובילה לחיבור זה? מה היא המסילה העולה בית אל - האם יש גשר המחבר בין רוח לחומר בין שמים לארץ ובין אש למים? התשובה לכל אלה נעוצה עמוק בתורת ישראל. אם כן, מה היא התורה - התורה היא מסמך כתוב שהתקבל ע"י משה רבנו במעמד הר סיני לפני יותר מ-3300 שנה . התורה היא גם המסורת שנתלוותה בעל פה לאותו מסמך שכללה הנחיות כיצד להבין את משמעויות היסוד של התורה וכיצד לקיים את מצוותיה . כאן המקום לציין שהתורה הכתובה היא טקסט קצר ביותר, המקפל בתוכו שפע אדיר של ידיעות ולפיכך אומר הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. התורה שבעל פה משתלבת בתורה הכתובה בארבעה אופנים : פשט ,רמז, דרש וסוד. ראשי תיבות פרד"ס כאשר הקוד הקבלי למילה פרד"ס הינו עולם עליון . פשט –המשמעות הפשוטה של הכתובים. רמז –רמזים ע"י גימטריות, חילופי אותיות, ראשי תיבות,  סופי תיבות (נוטריקון) .דרש- משמעות מדרשית.  סוד- משמעות נסתרת ,קבלה. ארבעת אופני הלימוד הללו הם ארבעת המפתחות לדלתות התורה שבעזרתם היא נפתחת וחושפת בפנינו את סודותיה. אך לא רק את סודותיה התורה חושפת בפנינו אלא גם את סודות היקום כולו, סודות החומר, סודות ההיסטוריה והעתיד, סודות האדם ונבכי נשמתו.  כמו שאמרו חז"ל "הפוך בה והפוך בה וכוליה בה". על פי חז"ל התורה הכתובה היוותה מעין תוכנית אדריכלית לבריאת העולם בכלליות ובפרטיות וכי המחשבה האלוקית נמצאת בתורה והיא הגשר המגשר בינינו לבין בוראנו. בבואנו "לטייל בפרד"ס " עלינו להשתמש במפתחות המצוינות לעיל (פשט רמז דרש וסוד) בצורה הנכונה ומפי מורה דרך מנוסה שידע להוביל בבטחה את הלומד. כלומר כשאדם עוסק בפשט רמז ודרש,הרי שהוא אוחז לכאורה בבחינה של נגלה, מה שנראה לעין שהוא גלוי וידוע. אך כאשר הוא נכנס לסוד,ללימוד מעמיק של תורת הקבלה, אזי בלימוד מסוג זה משלים האדם את קומת ההשגה ומתברר לו שכל הפרד"ס הוא בעצם סוד.כמו שנרמז ע"י דוד המלך בתהילים ל"ב פסוק ט " אל תהיו כסוס כפרד אין הבין..." סוס –סוד ורק סוד, פרד- פשט רמז דרש . מאז ומעולם הרצון האנושי הוא לחקור ולחפש בנעלם במעשה בראשית ומעשה מרכבה את ההיגיון הצרוף למחשבת הבריאה דרכו יהיה ניתן להכיר טוב יותר את הבורא. על דרך משל הגשר המגשר בין שמים לארץ .אמנם חכמת הקבלה עוסקת רבות בידיעת האדם את בוראו, אך יחד עם זאת בכדי שהאדם ידע את בוראו עליו לידע תחילה את עצמו, ומתוך ידיעת עצמו יבוא לידיעת בוראו ככתוב "מבשרי אחזה אלוק" איוב י"ט כו) . לכן כאשר אנו הוגים, לומדים, ומעיינים בין השורות בתורה נגלה לפנינו עולם עשיר ונפלא של סיפורת יהודית מחד ומאידך אנו מוצאים בכתובים את עצמנו ,לומדים משם על כוחות נפשנו ותיעולם למקומות הנכונים על מנת להשגת איזון ושלמות נפש. זהו לימוד קבלה באופן המעשי להבדיל מקבלה מעשית  כמאמר דוד המלך בתהילים  "אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. ולעשות רצונך אלוקי חפצתי ותורתך בתוך מעי" . חכמת הקבלה מלמדת כי חיים חווייתיים ומלאים יכולים לצמוח מתוך לימוד השיטה לגילוי הבורא והרצון להידמות לו בבחינת ילד הרוצה להידמות לאביו. הבורא,כמו כל אבא טוב, אוהב אתנו כל כך, ומצהיר זאת בכמה מקומות בתורה, עד שמונה אותנו כל רגע. לכן ראוי לשאול האם יש קרקע בריאה יותר לאדם הרוצה להשתית את הנהגותיו ,הן בחייו הפרטיים והן באלה הציבוריים, על פי ההוראות השמימיות מפי עליון מאשר הידיעה שהנותן אותם אוהב אותו באשר הוא?